<h1>צידה לדרך מ"ב כ"א פ"א</h1>
<h2>דף ב.</h2>
לפי שרצוני לבאר הלכות איסור והיתר שכולל עניני הטרפיות ואיסור החלב והדם והבהמות והעופות הטמאים ואיסור הנדה וכן איסור יין נסך והדומים להם אקדים לזה טעמים והקדמות מועילות נותנות טעם לשבח לקורא ולשואל כי הם דברים מפורסמים שבעבורם נאסרו למען נהיה פרושים ונבדלים וקדושים אחר שקרבנו המצוה עליהם לעבודתו. ואולי יש לכל דבר טעם גדול מאשר אכתוב ואמנם זה לא דבר ריק הוא. הפעלים נחלקים לפי התבוננות תכליתם על ד' חלקים אם פועל ריק או פועל שחוק או פועל שוא ובטל או פועל נכון ונאה. אמנם הפועל שיאמר כי הוא [שוא הוא] הפועל אשר כוונת פועלו לתכלית אחת ולא ישיג התכלית ההוא אבל ימנעהו מהשיג התכלית מונעים וכן אומרים בני אדם כשלא השיגו למה שכוונתם להשיג יאמרו לשוא יגעתי. וכן כל הפועלים אשר יבוקשו ומהם לתכלית ולא ישיגו אותם. אבל הפועל ריק הוא פועל שאין הכוונה בו לשום תכלית כלל כמי שמתעסק בידו בשעת מחשבתו בדבר מה וכמעשה הנבלה בלא דעת. אבל פועל השחוק הוא הפועל שהכוונה בו לתכלית גרועה או ללא תועלת גדולה כמו המרקד שפעמים יעשה דרך שחוק ופעמים יכוון לתנועה להבריא גופו. ואמנם הנכון והנאה הוא הפועל אשר יעשנו העושה לכוונת תכלית נכבדת ר"ל הכרחית או מועילה וישיג התכלית ההוא או חלק ממנו. והנה לא יתכן לבעל שכל שיאמר כי מעשה האל ית' הוא לשוא או לריק או לשחוק אבל כל מאמין אמונה ישרה וכל המאמין בתורתנו השלמה יאמין כי כל מעשה ה' טוב וישר מאד והיה לתכלית נכבד מאד כמו שאמר [בראשית א'] וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. וכל פעולותיו היו לדבר מועיל מאד. וכן דעת הפילוסופים הטבעיים כי אין בכל הדברים הטבעיים דבר לריק והם לתכלית מועיל הן נודע התכלית ההוא או לא נודע אבל יש להאמין אמונה אומן כי פרטי הפעלים שפעל ועשה הש"י כלם מתוקנים ומסודרין קשור[י]ם קצתם בקצתם וכלם סבות ומסובבות ואין בהם דבר שוא ולא ריק ולא שחוק אלא פעולות חכמה אמתית כמו שנאמר [תהלים ק"ד] מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית ואומר [שם ל"ג] וכל מעשהו באמונה. ואומר [משלי ג'] ה' בחכמה יסד ארץ. בא וראה כי בתורתנו השלמה כתוב אמונה זאת בראש ובסוף אמר בתחלה [בראשית א'] וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ובסופה [דברים ל"ב] הצור תמים פעלו. ולפי דעת זה האמתי צדקו דברי האומרים כי כל המצות שנתנו למשה בסיני נמשכות אחר החכמה השלמה ונתנו לתכלית מכוין ולתועלת מועיל בלא ספק כמו שכתוב בתורה חוקים ומשפטים צדיקים ודוד אמר [תהלים י"ט] משפטי ה' אמת צדקו יחדו. ומהם נקראים חוקים כמו שעטנז וכלאים ובשר בחלב ושעיר המשתלח שאמרו חז"ל בהם [יומא ס"ז ע"ב] חקים שחקקתי לך כבר ואין לך רשות להרהר בהם והשטן מקטרג עליהם ואומות העולם משיבין עליהם וגם באלו יש להאמין כי יש להם גם כן עילה ותכלית מועילה ואם היא נעלמת ממנו לקוצר דעתנו או לחסרון ידיעתנו מהדברים שהיו נוהגים כדברים או בעבודות או בפעולות הימים הקדמונים האומות שהבדילנו הש"י מהם. ואמנם יש מצות גלויות התועלת בהם כאיסור הרציחה והגנבה וכיוצא בהם ויש מהם שלא (נתפרנס) [נתפרסם] להמון פעולתם כערלה וכלאי הכרם וכיוצא בהם והידועות תועלתם להמון יקראו משפטים. ושאינם מפורסמות וידועות התועלות יקראו חוקים. והנה אמרו חז"ל על פסוק [דברים ל"ב] כי לא דבר רק הוא מכם ואם רק הוא מכם ר"ל כי החסרון הוא לנו ולא במצות חלילה וכן אמרו ששלמה ידע כל טעמי המצות חוץ מטעם פרה אדומה וכן אמרו חז"ל כי לא רצה הקב"ה לגלות טעמי התורה שלא יהיו בזויים עלינו ולא נכשל בהם הלא תראה כי באותם שנתגלה טעמם טעה בהם גדול החכמים ואמר אני ארבה ולא אסור ובשלשתם טעה כמו שמבואר בו. ומה שאמרו בבראשית רבה [מ"ד א'] וכי מה איכפת לו להקב"ה לשחוט מן הצואר או לשחוט מן העורף הוי אומר לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות שנאמר [ש"ב כ"ב] אמרת ה' צרופה חלילה להם שכוונתם היא שאין להם תכלית מועילה. אבל יש טעם ותועלת לתיקון האדם והמדינות מלבד שכרן מאתו ית'. וכמה דברים כתבו חז"ל שאין מניעת טעמי המצות מצדן אלא מצד שכלנו. ואמרו חז"ל [במ"ר י"ט ו'] אמר ר' יוסי ב"ר חנינא אמר לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעמי פרה אבל חוקה לאחרים. אבל מה שאמרו מה איכפת להקב"ה וכו' רצונם לומר שאין התועלת במצוה להקב"ה בעצמו אבל התועלת הוא לאדם [ל]מנוע ממנו נזק או אמונה רעה או מדה מגונה. או הוא לזכר הנפלאות להזכיר מעשה ה' כי נורא הוא. וזהו לצרף בהם את הבריות שיהיו ככסף צרוף בלא סיג כי הצורף הכסף לא יצרפנו בלא טעם אבל כוונתו להסיר ממנו כל סיג וכן המצות להוציא מלבנו כל אמונה רעה וכוזבת ולהודיענו האמת. ולשון אג(ו)דה זאת בילמדנו [תנחומא שמיני ז'] ומה איכפת להקב"ה בין שוחט בהמה ואוכל או לא שוחט ואוכל כלום אתה מועילו או כלום אתה מזיקו או מה איכפת לו בין אוכל טהורות לאוכל טמאות אם חכמת חכמת לך הא לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות שנאמר [תהלים י"ב] אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף וגו' ואומר [משלי ל'] כל אמרת אלוה צרופה שיהא מגן עליך הנה מפורש שלא באו לומר אלא שאין התועלת לו ית' שהרי אינו צריך לאורה עד שיעשו מנורה ולא לאכול עד שיקריבו קרבן ולא להריח עד שיקטירו קטורת ואפי' הוזכר שעשה לנפלאותיו כמו זכר ליציאת מצרים זכר למעשה בראשית אין התועלת לו ית' רק שנדע האמת ונודיע לבנינו ולבני בנינו ונזכה בו עד שנהיה ראוים והגונים שיגין עלינו כי ספורנו בתהלותיו כאפס ותהו נחשבו לו. והביא ראיה מן השוחט מן הצואר או מן העורף להודיע שכלם מן האדם לא לשם יתברך כי מה תועלת וכבוד יש לו בזה אלא לנו הם להדריכנו בנתיבות הרחמים גם בעת השחיטה. כי בחר להרוג בעלי חיים שיהיה במיתה קלה שיוכל להיות ולזה אמרו שלא יהיה נפגם הסכין וכל הדברים הדומים להם גם הביאו ראיה כי מה איכפת לו בין אוכל טהורות וגו' הורונו בזה שנהיה נקיי נפש חכמים ונבונים ואמרו [משלי ד'] אם חכמת חכמת לך הזכיר כי המצות העשויות בשחיטת הצואר והדומה לו ללמדנו המדות הטובות לזקק את נפשותינו מכל סיג כמו שכתוב [ויקרא כ'] אל תטמאו בכל אלה ואל תטמאו את נפשותיכם בבהמה ובעוף וגו' אם כן כלם הם לתועלתנו בלבד כמו שאמר אליהו [איוב ל"ה] אם צדקת מה תתן לו. והלא סדרו לנו מסדרי התפלות בתפלת יום הכפורים אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך כי מי יאמר לך מה תפעל וכן כתוב בתורתנו השלמה [דברים י'] לטוב לך וכן [שם ו'] ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה לטוב לנו כל הימים. כי הכוונה בכל המצות לטוב לנו ולא לו ית' וישתבח אבל נצטוינו שיהיו בריותיו צרופות ומזוקקות בלתי סיגי המחשבות הרעות והמדות המגונות. וכן מה שאמרו [ברכות ל"ג ע"ב] על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך משתקין אותו שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינם אלא גזירות כוונתם לומר שלא חס הש"י על קן הצפור ולא הגיעו רחמיו על אותו ואת בנו. שאין רחמיו מגיעות בבעלי הנפש הבהמית למנוע אותנו מלעשות בהם צרכנו שאם יאמר כי היה אוסר לנו לאכלם. אבל טעם המניעה ללמדנו מדת הרחמנות ושלא נהיה אכזרי הנפש כי ידוע הוא בשוחטי הבהמות והקצבים שהם אכזרי הנפש. וזהו שאמרו חז"ל [קידושין פ"ב ע"א] טוב שבטבחים שותפו של עמלק. והנה המצות הללו בבהמות ובעופות אינם רחמים עליהם. אבל גזירתו בנו וללמדנו המדות הטובות. וכמו כן יקראו חז"ל המצות גזירות כמו שאמרו משל למלך שנכנס למדינה אמרו לו עבדיו גזור לנו אמר להם כשתקבלו מלכותי אגזור עליכם גזירות. כך אמר הקב"ה קבלתם מלכותי אנכי ה' אלהיך קבלו גזרותי לא יהיה לך ושאר כל המצות הכתובות. מטיב הלבבות. מיישר המשובות. מורי הנתיבות. מדריכי המחשבות. המורות לכל דורש ושואל. כי יש אלהים בישראל. והמעקש בהם לא כן בדיו. משפטי ה' אמת צדקו יחדו.
